<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן ה'</h1>
<h2>דף נ.</h2>
השני בהלכות שופר [פ"א ה"ג] כתב [הרמב"ם] שופר של עבודה זרה ושל עיר הנדחת אין תוקעים בו לכתחלה ואם תקע יצא, וחזר ותקן של עבודה זרה לא יתקע ואם תקע יצא אבל בשל עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע לא יצא. ואמרת שבנסחאות שאצלכם בכלן כתוב כמו שזכר בתקון. תשובה גם בנסחאות שלנו כן כתוב כמו שזכר בתקון, ובאמת אם לא כן היה בנוסח הראשונה זה טעות גמורה היתה, שכל שטעון שריפה כתותי מיכתת שיעוריה, וכן הוא בגמרא מפורש [ר"ה כ"ח ע"א] אמר רב(י) יהודה בשופר של עבודה זרה לא יתקע ואם תקע [יצא ובשל עיר הנדחת לא יתקע ואם תקע] לא יצא וכמו שכתבת גם אתה. ושל עבודה זרה נמי דוקא בשופר שהוא נעבד או שהוא ממשמשי עבודה זרה לפי שיש להן בטלה, אבל בשופר של תקרובת עבודה זרה אפילו תקע לא יצא משום דתקרובת עבודה זרה לית לה בטלה עולמית [ע"ז נ' ע"א] משום דאיתקש למת דכתיב [תהלים ק"ו] ויאכלו זבחי מתים ולפיכך לשריפה קאי [ו]כתותי מיכתת שיעוריה. ושל עבודה זרה ומשמשיה נמי דוקא בשנטלו על מנת שלא לזכות בו הא נטלו לזכות בו הוה ליה ע"ז דישראל ושוב אין לה בטלה [ע"ז נ"ג ע"א]. ואלו דברים ברורים הם איני רואה שאצטרך עמך לראיה כי ידעתי שהדברים ידועין וברורין הן אצלך ואצל מי שכמותך.
